אורגניק דד סי בע"מ ואח' נ' איילון חברה לביטוח בע"מ ואח'

פסק-דין

1.בקשה לאישור הסתלקות מבקשה לאישור תובענה ייצוגית, שענינה טענת המבקשים כי המשיבות גובות פרמיה עודפת שלא כדין ממבוטחים בפוליסות ביטוח לעסקים. במסגרת ביטוח אבדן רווחים כתוצאה מנזקי טבע ורעידת אדמה מחשבות המשיבות את הפרמיה לשנה, אם כי תקופת השיפוי קצרה משנה.

2.בתשובתן טענו המשיבות שאין כל פסול בהתנהגותן: הדין מאפשר לכל חברת ביטוח לקבוע את דמי הביטוח בהתאם לשיקוליה. דמי הביטוח מבוססים על הסכמה חוזית ומושפעים מהתחרות בשוק ומכח המיקוח של המבוטח, והדבר נכון ביתר שאת כאשר מדובר בבבעלי עסקים. התקשרות המבקשים עם המשיבות התבססה על שיעור דמי הביטוח הכוללים, וממילא אין בהבנת חישוב מרכיב מסויים בפוליסה כדי להשפיע על בחירת הצרכן. לא הוכח קשר סיבתי בין ההטעיה הנטענת לנזק הנטען, לא באשר למבקשים עצמם ולא באשר לחברי הקבוצה הפוטנציאליים.

3.לאחר שתי ישיבות קדם משפט הגישו המבקשים בקשה מוסכמת להסתלקות מן הבקשה לאישור תובענה ייצוגית, מלווה בתצהירי הסתלקות כדין. זאת לנוכח הקושי לבסס קשר סיבתי בין אי הגילוי הנטען בבקשת האישור לבין נזק כספי כלשהו, ולנוכח הסכמת המשיבות להוסיף הערה לפוליסות הביטוח, ובה הבהרה של החישוב.

המשיבות הסכימו כי מכאן ואילך, אם בפוליסה הכוללת ביטוח אבדן רווחים עבור תקופת שיפוי חלקית שאינה עולה על שנה לא תופחת הפרמיה המלאה בגין אבדן רווחים מנזקי טבע ורעידות אדמה באופן דומה לאבדן רווחים מאש - תוספנה המשיבות הבהרה שתופיע באופן בולט סמוך לנושא הרלוונטי. נוסח ההבהרה שהוסכם בין הצדדים הוא כדלקמן: "תשומת ליבך" או "מובהר": "הכיסוי לאבדן רווחים בפני נזקי טבע ורעידת אדמה מוגבל לתקופה הנקובה בפרק אש למרות שחישוב הפרמיה לכיסוי זה מבוססת על שנה מלאה".

4.אני מקבלת את בקשת ההסתלקות הן לנוכח סיכויי התביעה הן משום שהסכמת הצדדים תבהיר למבוטחים את המצב המדויק שהם מצויים בו מבחינת חישוב הפרמיות בגין אבדן רווחים מנזקי טבע ורעידות אדמה. הואיל ובהסתלקות מדובר, ההסדר לא ימנע מחברי קבוצה אחרים הסבורים כי נפגעו מהמשיבות לתבוע את נזקיהם, אם אוחזים הם בעילת תביעה ראויה ונגרם להם נזק.

5.סעיפים 22 ו-23 בחוק תובענות ייצוגיות מתייחסים לגמול לתובע המייצג ולשכר הטרחה לבא כוחו. בקביעת התשלום יש להתחשב בתועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה; במורכבות ההליך; בטרחה שבהגשת התובענה; בסיכון ובהוצאות; במידת החשיבות הציבורית של התובענה הציבורית; באופן ניהול ההליך על ידי ב"כ התובע ובפער בין הסעדים הנתבעים לבין אלה שנפסקו (ע"א 8320/99 אנליסט אי.אמ.אס ניהול קרנות בנאמנות (1986) בע"מ נ' ערד השקעות ופיתוח תעשייה בע"מ, פ"ד נו(2)247 (2001), ע"א 9134/05 לויט נ' קו אופ אגודה שיתופית לשירותים בע"מ (לא פורסם, 7.2.2008). בהתחשב באלו ובשיקולים שלעיל החלטתי לחייב כל אחת מן המשיבות לשלם לכל אחד מן התובעים גמול בסכום של 4,000 ₪ וכן שכר טרחה לבאי כוחם בסכום כולל של 10,000 ₪.

ניתן היום, ט' אדר ב תשע"א, 15 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: